מחלקת ביטחון וחירום

הכנת המרחב המוגן וציוד, קיבוע חפצים ותכנון דרך מילוט בטוחה, הם חלק מהפעולות שיש לבצע בשגרה כדי להפוך את הבית למקום הבטוח ביותר עבורנו. 

בזמן אירועי חירום כמו ירי טילים, רעידת אדמה, אירוע מזג אוויר סוער, אירוע חומרים מסוכנים ושריפה, לסביבה הפיזית יש השפעה מכרעת על הסיכוי להינצל.

הבית הוא המרחב שיש בכוחנו להשפיע על מוכנותו לכל התרחשות. כדי שהבית יהיה המקום הבטוח ביותר עבורנו - עלינו להכין אותו לכך בשגרה. כיצד ניתן לעשות זאת?

1. הכנת המרחב המוגן
נבחר את המרחב המוגן כפי שמפורט במדריך לבחירת המרחב המוגן. בנוסף, נכין את המרחב המוגן - נכין ציוד לחירום ודרכי התקשרות, נקבע ארונות ומדפים, לא נאחסן בו חומרים דליקים, מסוכנים ורעילים, ולא בו נתלה פריטי זכוכית או קרמיקה שעלולים להתנפץ, כמו מראות. בקישור הזה מפורטים הדגשים לתחזוקת מהממ"ד בשגרה. בקישור הזה מפורטים הדגשים לתחזוקת המקלט בשגרה.

2. קיבוע חפצים
כל חפץ שעלול לזוז, ליפול או להישבר מהווה מקור סכנה בהתרחש מצב חירום. כדי למנוע סיכון זה עלינו לעשות את הפעולות הבאות:

•  נחבר לקירות ספריות ומדפים.

•  נשתמש בווי תלייה לתליית חפצים כמו נברשות, עציצים ותמונות.

•  ננעל את דלתות הארונות כדי למנוע נפילת חפצים (בעיקר כלי זכוכית).

•  ננעל גלגלים במכשירים כבדים (מכונת כביסה, מקרר וכדומה).

•  נציב תמיכה לדודי חימום, מזגנים, אנטנות, דודי שמש וארובות, ונקבע מרזבים, רעפים וסככות.

•  נקפיד להניח חפצים כבדים במקומות נמוכים. אין להניח חפצים כבדים או שבירים בגובה (על גבי מדפים, ספריות וכודומה).

•  נאתר מוקדי סיכון נוספים בבית ונטפל בהם, כמו ריבוי חרסינות או זכוכיות, קרבה של חפצים כבדים לחלונות וכדומה.

3. שמירת חומרים דליקים או רעילים בכלי סגור רחוק ממקור חום, כמו צבעים וחומרי ניקוי.

4. איסוף פריטי ציוד החירום המשפחתי ואחסונו במרחב המוגן בבית, עדיף בתיק אחד. יש לוודא כי בני המשפחה מכירים כל פריט ויודעים כיצד ומתי להשתמש בציוד. למידע על הכנת ציוד החירום המשפחתי.

5. וידוא תקינות חיבורי החשמל, הגז והדלק. נציין בפני המשפחה כולה היכן נמצאות נקודות הגז והחשמל בבית, באילו נסיבות יש לסגור את הברזים וכיצד.

6. תכנון דרך המילוט הבטוחה ביותר במקרה שיש לפנות את הבית באופן מיידי. יש לקחת בחשבון דלתות ופתחים שאינם בשימוש יומיומי כמו יציאה אחורית, מרפסות ומדרגות חירום. נוודא כי בני המשפחה מכירים את הדרכים הללו וכי הן פנויות מסכנות, מחפצים זזים שעלולים לחסום אותן ומחומרים דליקים. 

7. רישום דרכי התקשרות למקרה חירום במקום בולט. לפירוט מספרי הטלפון שיש לשמור לשעת חירום היכנסו למדריך להכנת דרכי התקשורת.

מלאי מים ומזון משומר, ציוד חיוני ומסמכים חשובים – החפצים שיש להכין מראש למצבי חירום ודגשים לאופן שבו יש לאחסן אותם

קיימים מצבי חירום שבהם נצטרך להתמודד לבד עם המצב החדש שנוצר למשך פרק זמן לא מבוטל. זאת מאחר שכוחות הביטחון, גורמי החירום ושירותי ההצלה עלולים להתקשות להגיע במהירות לכל מקום שנפגע כדי לספק סיוע.

ברוב מצבי החירום, משך ההיערכות וההתראה לתושבים אינם מאפשרים לארוז תיק חירום ייעודי. משום כך, חשוב להכין מראש חפצים מסוימים, שיהיו בהישג יד ויאפשר לנו ולמשפחה להתקיים למשך 24 עד 72 שעות, עד להגעת עזרה.

רשימת הציוד לחירום

כדי להיות מוכנים מראש לכל תרחיש, יש להכין ציוד לשעת חירום ולהניחו במקום נגיש, דוגמת המרחב המוגן.

להלן רשימת הציוד לחירום: 

• מלאי מים (לפחות 3 ליטר לאדם) ומלאי מזון יבש ומשומר שיספיק למשך 72 שעות לפחות. יש להקפיד על רענון מוצרי המזון והמים כדי שלא יפוג תוקפם.

• אמצעי תאורה או פנס המופעלים על ידי סוללות.

• אמצעים לקבלת התרעות ועדכונים - רדיו המופעל על ידי סוללות, ומטענים ניידים וסוללות רזרביות לטלפון הנייד.

• תרופות.

• ערכת עזרה ראשונה. 

• מסמכים חשובים וכסף מזומן - צילום או העתק אלקטרוני של מסמכים רפואיים, מסמכי זיהוי, מסמכים אישיים ומסמכים פיננסיים. כדאי לשמור את המסמכים גם מחוץ לבית לצורך גיבוי.

• ציוד בהתאם למאפייני המשפחה - כמו משקפיים, וציוד לתינוקות.

 

 

אחסון הציוד 

• מומלץ לשים כמה שיותר פריטים בתוך תיק. פריטים גדולים או כבדים במיוחד (כגון מטפה לכיבוי אש, בקבוקי מים ותאורת חירום) יש לאחסן בצמוד לתיק. 

• יש לאחסן את הציוד לחירום במרחב המוגן שבחרנו בבית מראש. אם יש הכרח להחזיק פריטים מסוימים במקום אחר, חשוב לציין זאת בפני בני הבית ועל גבי התיק. למדריך לבחירת המרחב המוגן בבית.

• יש להכניס לשקיות ניילון אטומות פריטים שצריכים להישאר יבשים, כמו מסמכים וביגוד. 

• חשוב לבצע תחזוקה שוטפת לציוד ולתיק החירום, כולל החלפת המים ובדיקת מלאי המזון אחת לשלושה חודשים, בדיקות תקופתיות למטפה אחת לחצי שנה או על פי הנחיות היצרן, בדיקת סוללות ותקינות אמצעים אלקטרוניים אחת לחצי שנה, ורענון מסמכים אחת לשנה או על פי מועד החידוש.

דגשים בעת הכנת הציוד לחירום

1. בעת אריזת התיק מומלץ לספק קודם כל מענה לצרכים חיוניים.

2. ננסה לחשוב על הציוד, תכולתו ואופן אחסונו בהתאם לתרחיש שבו נצטרך להסתגר למשך זמן מסוים במרחב המוגן ובהתאם לתרחיש שבו נדרש להתפנות מהבית.

3. נשתף את בני המשפחה - מומלץ לשתף את בני המשפחה בגיבוש רשימת הציוד, להציג בפניהם את תכולת התיק ואת מקום אחסונו, לוודא שכל אחד יודע להשתמש בפריטים שבו ולמנות אחראי על ביצוע בדיקות תקופתיות ותחזוקה שוטפת של התיק.

 

מצבי חירום שמחייבים הצטיידות מראש

קיימים מספר מצבי חירום שבהם נידרש להשתמש בציוד שארזנו מראש. כך למשל -

פגיעה בתשתיות - מצבי חירום עלולים להביא לפגיעה קשה בתשתיות כמו כבישים הרוסים, קריעת חוטי חשמל וטלפון ופיצוץ צינורות מים, באופן שעלול לחסום ולעכב את הגעת כוחות החילוץ והסיוע. במצב שכזה, ייתכן שנידרש להסתדר בכוחות עצמנו למשך פרק זמן מסוים ולכן חשוב להחזיק בציוד שאנו צריכים.

אירוע נפגעים המוני - מצבי חירום שגורמים לפגיעה רחבה באוכלוסייה, מגדילים את מספר הנזקקים לעזרת הגורמים המוסמכים. בשגרה, ואפילו במצב חירום מקומי, הטיפול בכלל המקרים מתבצע במקביל, אולם ריבוי מקרים יחייב את גופי ההצלה לקבוע סדר עדיפויות לטיפול במקרים ויאריך את זמן ההגעה לכל בית ולכל מטופל.

הסתגרות - במצבי חירום אחדים כמו ירי עוצמתי וממושך או אירוע חומרים מסוכנים, נידרש להסתגר בבית ולעיתים אף בתוך המרחב המוגן, למשך פרק זמן ארוך. חשוב להחזיק מראש בציוד, שיאפשר לנו להסתדר בפרק זמן זה. 

פינוי - במצבי חירום מסוימים, שהייה באזור מסוים מהווה סכנת חיים וייתכן שתצא הנחיה לתושבים לעזוב את הבתים. הפינוי יכול להיות באופן יזום על ידי כוחות הביטחון וההצלה או ביוזמת המשפחה. לכן חשוב להחזיק מראש בערכת ציוד לחירום, שתכלול את כל הפריטים שנידרש להם בעת השהייה מחוץ לבית.

 

למידע מורחב יותר - לחץ כאן למעבר לאתר פיקוד העורף